דרכי כמאיירת
תפקידי כמאיירת, אין בו מתן ראי חזותי לסיפור המילולי.
אני רואה את תפקידי כנותן אינטרפרטציה אישית לסיפור המילולי, הלקוחה מעולמי האישי על יכולות הפיענוח וההבנה שלי, על המצע התרבותי שלי, על יכולות האיור שלי וכל המכלול המרכיב אותי כאדם.
אני מחוייבת לייצר תקשורת ויזואלית מירבית המחברת בין הילד לבין הסיפור בצורה הטובה ביותר. להמחיש לו את כל מה שלא מסופר במילים, להביא בפניו את האווירה, והצדדים הנסתרים שבסיפור, את כל מה שהסופר אינו יכול להכיל בסיפור, ובעיקר - לגעת בנפשו.
מתוך היכרות מעמיקה עם יכולותיי ומתוך טעם אישי אני בוחרת את דרכי. על מה לוותר, ועל מה לכוון את האור, מה להגדיל ומה להצניע, מה להרחיק ומה לקרב... אני משתדלת שהעבודה במלואה תוצג לי בראש, בדמיון, בטרם אשב ואעביר אותה אל הנייר.
איור ספר דורש מחשבה מעמיקה ביותר. מעבר לצדדים הטכניים ובחירת טכניקת העבודה,
ה"איך לאייר" וה"מה לאייר" הינם האלמנטים החשובים ביותר והקריטיים ביותר להצלחת הסיפור.
אני בונה לעצמי דגם מוקטן של הספר, ובו אני מחלקת את הטקסט ליד ובמשולב עם האיור, ובונה את הגריד. בונה את הסקיצה שעל פיה אבחר לעבוד. הכל תוך ייעוץ צמוד עם הסופר/ת ואנשי ההוצאה לאור.
אני עובדת עם אקריליק, אקוליין, דיו, לפעמים נירות דקופאג' וגואש מסוג משובח. ציפורן ועיפרון, בטכניקות מעורבות.
