מי דפק בדלתה של המאיירת מהקיבוץ?
מאת ארנון לפיד, אתר Ynet
רופא שפשף פשפש אפור
מאת רותה קופפר, גלריה, הארץ. באתר עכבר העיר
"הינשוף שראה הפוך" של יוסי גודארד (לאיוריה של כרמית גלעדי פולארד) הוא מסוג הספרים הנבנים סביב גימיק. אלא שבמקרה הזה הגימיק נחמד, אפילו מלהיב לקהל היעד של תלמידי כיתות א' וב' בימי ראשית קריאה, ומשתלב היטב בסיפור ובמסריו יש כל מיני דרכים להסתכל על העולם".
בספר הילדים הראשון שהוציאה, "דפק לי בדלת פילון", מפתיעה כרמית גלעדי-פולארד, מקיבוץ מרחביה, בכישרון כתיבה וחריזה, ולא רק ביכולת איור, שהוא מקצועה זה שנים
מה רצתה בסך הכל הילדה הקטנה שבסיפור? לישון יחד עם אבא ואמא. אבל, מה שהיה אמור להיות ליל מנוחה ושלווה הפך ללילה מפחיד ונטול שינה. והכל בגלל אבא שרצה להצחיק את בתו ואיחל לה: "לילה טוב, לילה דוב". וכדי למנוע אי-הבנות מיהר להסביר: "חה-חה-חה! סתם בדיחה"
המפלצת שלי ואני הוא ספר מקסים שנותן זווית ראיה חדשה על מפלצות - ילד, חובב מפלצות, מבקש מאימו שתקנה לו ליום ההולדת מפלצת אמיתית. הם הולכים לחנות המפלצות ורוכשים את המפלצת האחרונה שאף אחד לא רצה בגלל שהיא בכלל לא מפחידה. הילד מתחיל לאמן את המפלצת ולעשות לה "מהפך" כדי שתהפוך להיות מפחידה. הילד משקיע מאמצים רבים האם יצליח?
ספרים לילדים שמפחדים
מאת אורלי נעמה אלקריב
כתבות מהעיתונות